הארי הארלו (Harry Harlow) היה פסיכולוג אמריקאי שחקר את הצורך בחיבה ואהבה בעזרת קופים, הניסויים שלו היו משמעותיים כמעט כמו שהיו אכזריים, וכללו מחקרים שונים על אהבה, חוסר באהבה, במגע וחום על גורי קופים וקופים בוגרים. לצד האכזריות (שבעקבותיה יש הטוענים שהוצבו החוקים למניעת התעללות במחקר), נוכל לראות שבמחקר המרכזי (The Wire Mother Experiment) הארלו הציב גורי קופים בכלוב יחד עם 2 בובות: בובה אחת הייתה עשויה מברזל אבל הכילה בקבוק ממנו הקופים יכלו לשתות חלב, בעוד שהשניה הייתה עטופה בבד נעים אבל לא הכילה שום דרך להזנה. 
כשבדקו את התנהגות הקופים ראו כי הם בילו על "האם" הנעימה את רוב זמנם ולאם עם הבקבוק התקרבו רק בכדי לשתות כשהיו צמאים ומיד חזרו לאם הנעימה, תוצאה זו הראתה את החיפוש המתמיד אחר חום ואהבה שמזכיר מאד את פאנץ קון הקוף והבובה שלו. עדיין, קופים אלו שגדלו ללא חיבה אמיתית מאם או מקופים אחרים הביעו הרבה יותר התנהגויות דיכאוניות, עצבנות ואלימות מאלו שזכו לאהבה.

בעולם בו תאוריות כמו הפירמידה של מאסלו טענו כי צרכים פיזיולוגים תמיד יקדמו לצורך בחיבה (מה שמתורגם אצלנו ל"הכלב שלך לא אוהב אותך הוא רק בא אליך כי אתה מאכיל אותו…") הארלו הראה שהצורך העמוק יותר של כולנו הוא קודם כל לאהבה. אמנם אנחנו זקוקים לאוכל כדי לשרוד אבל אנחנו צריכים חום ואהבה כדי להיות מאושרים, שמחים ומסוגלים בבוא היום להעניק אהבה חזרה לצאצאינו.